רומן ברונשטיין

רומן ברונשטיין נולד ב־22 ביולי 1977 בעיר פרטיזנסק, אז בברית המועצות, בן לגלינה ובוריס ברונשטיין. הוא גדל לצד אחותו האהובה, אינה. בילדותו עברה המשפחה לעיר סטרוז'ינץ שבאוקראינה, שם למד רומן בבית הספר. מגיל צעיר ברק הפוטנציאל שבו — רומן הצטיין בלימודים, והותיר רושם עז במוריו ובחבריו לכיתה בזכות שכלו החריף וליבו הרחב.

כאשר היה ילד, נשבה רומן בקסמה של יצירה אפית אחת – "שני קפטנים" של ו. קאברין. מסר הספר - "להילחם ולחפש, למצוא ולא לוותר" – הפך למוטו שהדריך אותו לאורך חייו. מי שהכירו אותו זוכר נער מבריק וכריזמטי, בעל לב רחב ואישיות כובשת — אדם שכולם נמשכו אליו. עוד לפני שדרך בארץ ישראל, נוצר בו חיבור עמוק ובל יינתק לישראל ולציונות.

בשנת 1993, כשרק מלאו לו שש־עשרה, קיבל רומן החלטה משנה־חיים: לעלות לבדו לישראל במסגרת תכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים). זר בארץ חדשה, רחוק ממשפחה ומחברים, נשא עמו הבטחה להוריו – שיילמד באוניברסיטה. עבור רומן זו הייתה הבטחה קדושה, והוא עשה הכול לקיימה.

רומן למד בכפר הנוער "הדסה נעורים" שבעמק חפר. הוא בלט במהירות גם בלימודים וגם בחברה. חבריו נזכרים כיצד המשיך לשבת וללמוד אל תוך הלילה, הרבה אחרי שכולם הלכו לישון — דוגמה להצטיינות ולשקדנות אמיתית.

עם סיום לימודיו ביקש וקיבל את ברכת הוריו להתגייס לשירות קרבי בצה"ל. בשנת 1995 התגייס לבריגדת גבעתי והפך ללוחם בגדוד צבר. בדרכו של אביו וסבו, שניהם קצינים קרביים בצבא האדום, יצא גם הוא לקורס קצינים. לאחר סיום ההכשרה שימש כמפקד מחלקה בגדוד צבר, ובהמשך מילא תפקידי פיקוד נוספים עד ששוחרר בדרגת סגן. רומן הטביע חותם בל יימחה על חייליו ומפקדיו — הדבקות במצוינות וקור הרוח שלו הלכו יד ביד עם סבלנות ודאגה אמיתית לכל מי שסביבו.

לאחר שהשתחרר משירותו הצבאי, קיים רומן את הבטחתו – למד מדעי המחשב באוניברסיטת בר־אילן. בתום לימודיו עבד בהצלחה כמתכנת בחברות הייטק מגוונות, אך דרכו לא הסתיימה בכך. כשהוריו עלו סופסוף לארץ, אביו – עורך דין במקצועו – פתח משרד עורכי דין חדש. רומן סייע לו בהכנות למבחני הלשכה ודווקא אז גילה בעצמו את התשוקה האמיתית למשפטים. הוא בחר לעשות הסבת מקצוע, למד לתואר ראשון במשפטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים, ומצא ייעוד חדש.

רומן היה תלמיד מבריק ואהוב מאוד, שהמרצים שלו זכרו היטב בזכות חכמתו, טוב ליבו ומסירותו למען הזולת. לאחר שעבר את מבחני הלשכה, הצטרף למשרדו של אביו ובנה לעצמו קריירה משפטית מצליחה. חלק ניכר מזמנו ומשאביו הקדיש לסיוע לעולים חדשים, כדי שיוכלו להשתלב בארץ בראשית דרכם.

רומן נשא את אהבת חייו, נטליה, וביחד השתקעו בבת ים. שלושת ילדיהם - דניאל הבכור, והתאומים הלן ודויד - היו מרכז העולם של רומן. הוא היה איש משפחה למופת, חבר אמת ואיש של מילה. רומן ראה עצמו כעמוד התווך עבור כל הקרובים אליו – לחבריו לנשק, לידידיו ולמשפחתו, הן בארץ והן באוקראינה.

האהבה לישראל והתחושה של אחריות להגן עליה היו טבועות בו עמוקות. במשך שנים רבות המשיך לשרת במסירות ובגבורה במילואים, התקדם עד לדרגת רב סרן ובתפקידו האחרון שימש כקצין הדרכה בגדוד 8111 של חטיבה 5 ("שָרוֹן"). רומן נהג לומר: "מולדת היא לא בהכרח המקום שבו נולדת – המולדת שלי היא ישראל".

בשבת, שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, משעות הבוקר, פתחו מחבלי חמאס במתקפת טרור מחרידה בדרום ישראל. רומן לא היסס לרגע — על אף שהיה פטור ממילואים לא היה מוכן לאפשר לחבריו לצאת לקרב בלעדיו. כבר בשעה עשר בבוקר היה בדרכו לגדוד.

בתחילה נערך הגדוד בשטחי היערכות בעוטף עזה, לאימונים ולמשימות מגוונות. בנובמבר, לאחר כמה שבועות מילואים, הגיעה בר המצווה של בנו דניאל. כל הגדוד התגייס כדי לאפשר לרומן להיות עם משפחתו, והטקס נערך בחיק המשפחה והחיילים בקיבוץ רעים. רומן, בהתרגשות גדולה, אמר: "אני עשרים ושלוש שנים בגדוד — אבל זה, לחגוג כאן את בר המצווה של הבן שלי, זה הרגע הכי מרגש".

לא עבר זמן רב, ורומן נכנס לעזה עם גדודו. לאיש מבני ביתו לא סיפר — לא רצה להדאיג. בשדה הקרב הורגש נוכחותו בכל רגע: "היה לו חוש של מפקד דגול", סיפר חייל שלחם לצדו, "היה כולו כולו מופנה לאחרים. בזכותו הרבה אנשים חיים היום... הוא היה עוטף אותנו, דואג לנו, מציל אותנו".

ב־10 בדצמבר 2023, באזור חאן יונס, כוחו של רומן עלה על מטען חבלה. רומן נפל בקרב והוא בן 46. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון והשאיר אחריו את רעייתו, שלושת ילדיו, הוריו ואחותו.

חייו של רומן ברונשטיין הם סיפור הציונות החיה — סיפור של אומץ, אהבת הארץ ורצון לבנות ולהגן על ישראל בפועל, במעשים של טוב, חסד והקרבה. בחייו ובמותו גילם את האידאלים שאותם אנו מבקשים להנחיל לילדינו: עלייה, אהבת המולדת, זכות וחובה להגן על המדינה.

הוא היה ילד עם חלום פשוט, שהפך ללוחם שהצליח לסחוף ולהאיר את כל מי שסבב אותו — במוח חריף, בלב טוב, בענווה ובהומור, ובמצפן מוסרי שלא סטה לעולם. רומן היה, ויישאר תמיד, גיבור אמיתי של ישראל. יהי זכרו ברוך והמופת שלו יאיר לדורות.