מערך ההגנה האווירית

מערך ההגנה האווירית של צה"ל הוקם בשנות ה-50, בעקבות הצורך להגן על שטח ישראל מפני התקפות אוויריות. בתחילה, המערך כלל מערכות פשוטות, אך עם הזמן התקדם והשתדרג, תוך אימוץ טכנולוגיות חדשות ופיתוח יכולות מתקדמות. בשנות ה-70 וה-80, המערך עמד בפני אתגרים חדשים, ובמיוחד לאחר מלחמת יום כיפור, כאשר הושקעה תשומת לב רבה בשיפור יכולות ההגנה.

תפקידו המרכזי של המערך הוא לזהות וליירט איומים מהאוויר, כולל טילים, מטוסים ומסוקים. המערך פועל בהתאם לדוקטרינה של הגנה רב-שכבתית, כאשר כל שכבה מתמקדת באיומים בגבהים שונים. המערך כולל מערכות כמו "כיפת ברזל", "שרביט קסמים" ו"עמוד ענן", אשר מספקות מענה מהיר ויעיל לאיומים שונים.

במהלך מלחמת "חרבות ברזל", המערך שיחק תפקיד קרדינלי בהגנה על שטח ישראל, כאשר הצליח ליירט מאות טילים שנשקו על ערים מרכזיות. היכולת הגבוהה של המערך למנוע פגיעות ישירות באוכלוסייה האזרחית תרמה רבות להצלחה האסטרטגית של צה"ל במלחמה.

סמל המערך הוא עיטור עם דימוי של טיל ומגן, אשר מייצג את מחויבותו של צה"ל להגן על אזרחי ישראל. המוטו של המערך, "ביטחון בשמים", מדגיש את החשיבות הרבה של ההגנה האווירית במערכה הצבאית המודרנית.